אדנומיוזיס הוא אינו אותו דבר כאנדומטריוזיס, אך יש הרבה נקודות השקה בין שני המצבים, וחולות רבות "זכו" לשני המצבים יחדיו (אך אפשרי לחלות באדנומיוזיס בלבד). בדומה לאנדומטריוזיס, אדנומיוזיס נוצר מרירית רחם שאינה במקומה, אך בניגוד לאנדו', כאן רירית הרחם חודרת לתוך שריר הרחם עצמו.
במצב תקין הרחם בנוי משלוש שכבות נפרדות:
1. השכבה הפנימית ביותר (זו שפונה לחלל הרחם) היא רירית הרחם.
2. השכבה האמצעית (שהיא גם הדומיננטית ביותר) היא שריר הרחם
3. השכבה חיצונית היא מעין קרום דק המצפה את הרחם , הנקראת פריטונאום או צפק.
באדנומיוזיס ניתן למצוא חדירה של רקמת רירית הרחם לתוך שריר הרחם, באופן שאיננו אמור לקרות.

ההשלכה העיקרית של מצב זה, אשר דומה בסימפטומים שלו לאנדומטריוזיס, הוא שקשה מאוד לטפל בו ניתוחית, ופעמים רבות אף בלתי אפשרי (פירוט נוסף בחלק לגבי אפשרויות הטיפול).

​

​

סימפטומים ואבחון 
נוכחות רירית הרחם בתוך איזור שריר הרחם, גורמת לאותם תסמינים כמו התסמינים המופיעים באנדומטריוזיס של האגן. כגון כאבים בזמן הווסת, כאבים בעת קיום יחסי מין, הפרעות פריון ועוד. לעיתים קרובות גורם האדנומיוזיס גם לדימום ווסתי מוגבר עם קרישי

דם, שהוא סימפטום הנפוץ יותר לאדנומיוזיס מאשר לאנדומטריוזיס.  

אבחון של אדנומיוזיס, כמו אבחון של אנדומטריוזיס, מבוסס על שיחה עם המטופלת, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה נלוות. בדיקות ההדמיה החשובות ביותר במקרה זה הן אולטראסאונד של הרחם ו/או בדיקת MRI של הרחם. בדומה לאנדומטריוזיס, לא תמיד קל לזהות באולטסראונד אדנומיוזיס, וMRI  עושה עבודה טובה יותר בכך.

​

 

אפשרויות טיפול
בחירת הטיפול המתאים עבור אשה הסובלת מאדנומיוזיס תלוי בגיל האשה וברצון שלה להרות. הטיפולים הקונבציונליים מתחלקים לטיפולים תרופתיים ולטיפולים ניתוחיים, והטיפול הטבעי דומה בעקרונותיו לטיפול הטבעי באנדומטריוזיס 

טיפול תרופתי:

1. תרופות אנטי דלקתיות ונוגדי כאב (כגון אדוויל, אביטרן, טרמדקס וכד')-תרופות אלו יכולות להסייע בהפחתת הכאב והדלקת, אך פעמים רבות גורמות לתופעות לוואי, ויכולתו לגרום להשלכות רבות על הגוף בשימוש לטווח ארוך.
2. דיכוי הורמונלי-טיפול הנועד "לדכא" את הפעילות ההורמונלית וכך לגרום למחלה להיות "רדומה". זהו הטיפול המרכזי גם באנדומטריוזיס. אפשרויות טיפול זה כוללות:
א. גלולות משולבות למניעת היריון
ב. גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד (ויזאבל, סרזט)
ג. זריקות של תואמי GnRH  (לוקרין, דקפפטיל וכד'). מפורט בחלק הטיפול הקונבנציונלי באתר.
ד. התקן תוך רחמי הורמונלי (כגון מירנה, ג'נס):, פעמים רבות רופאים ממליצים במצב של אדנומיוזיס לשים התקן תוך רחמי הורמונלי, כיוון שהוא משחרר את ההורמונים ישר לרחם.
טיפול כירורגי:
1. לפרוסקופיה-במצבים מסויימים בלבד ניתן לטפל באדנומיוזיס דרך לפרוסקופיה, במידה ורירית הרחם לא חדרה לעומק רקמת שריר הרחם, אך לרוב טיפול ניתוחי שכזה אינו אפשרי. לכן, נשים הסובלות מאדנומיוזיס יחד עם אנדומטריוזיס ויעברו לפרוסקופיה, פעמים רבות יישארו בכאב רב גם אם יוסרו נגעים והדבקויות בשאר האגן, כיוון שלרוב אי אפשר לטפל ברירית הרחם אשר חדרה לשריר הרחם.

2. כריתת רחם- אצל אישה הסובלת מאדנומיוזיס קשה, המצריך טיפול ניתוחי, מומלץ לשקול אפשרות של כריתת רחם, אם ורק אם, האישה סיימה ללדת. במצב בו האישה לא מתכננת עוד להרות, או שהיא קרובה לגיל בו בדרך כלל הסיכוי להרות קטן משמעותית (אחרי גיל 45), כריתת רחם הינה הליך שיכול להביא מזור מלא לסבל אותו היא חווה.

הגישה המומלצת לכריתת רחם באדנומיוזיס היא בניתוח לפרוסקופי, בהליך קצר יחסית, עם זמני התאוששות קצרים ורמת סיכון נמוכה יחסית. השיפור בתסמיני המחלה לאחר כריתת רחם הינו משמעותי ביותר. כ- 95% מהנשים מדווחת על שיפור דרמטי בתסמינים.
 

*ישנו טיפול נסיוני הנקרא "אולטסראונד ממוקד בהנחיית MRI" שנועד לטיפול בשרירנים ואושר באופן עקרוני לטיפול באדנומיוזיס, אך הוא יקר, אין מספיק מידע לגבי יעילות הטיפול ולא ידוע לי על נשים שעברו אותו בארץ לשם מטרה זו.
כמו כן, יש טיפול נסיוני הנקרא ניתוח בשיטת 'אוסדה', "Osada method" שנמצא במחקר אחד כיעיל בטיפול באדנומיוזיס קשה ללא פגיעה ברחם. ניתוח זה מבוצע ביפן או בארה"ב ולא ידוע לי אם יש מספיק נתונים כדי להוכיח את יעילותו.

​