האתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, והשימוש בהמלצות הכתובות בו על אחריות הגולשות

© כל הזכויות שמורות למייסדת האתר 

 Logo credit- Emma Plunkett Art

בדיקות ופרוצדורות רלוונטיות

מרבית התוכן בחלק זה נכתב באדיבותה של עמית סרוסי-אליהו.

בדיקות אולטרסאונד:

אולטרסאונד גניקולוגי- תלת מימד

בדיקת הבחירה לאבחון (משוער) של אנדומטריוזיס. מדובר באולטראסאונד שהביצוע שלו הוא כמו אולטראסאונד רגיל, אך הדימות בבדיקה מאפשרת צפייה בתלת ממד-בכך ניתן לזהות בקלות יתרה גופים עם מבנה עגול כגון אנדומטריומות, רחם מעובה בעקבות אדנומיוזיס, נגעים והידבקויות. במידה והבחורה בתולה האולטרסאונד יבוצע רקטלית או בטנית.

רופאות מומלצות לביצוע הבדיקה:
ד"ר ורד אייזנברג, ד"ר ליאת גינדס, ד"ר מיכל זיצ'ק

אולטרסאונד כליות דרכי שתן
בבדיקת האולטרסאונד של הכליות ודרכי השתן נסרקות הכליות, השלפוחית, הרחם, בחיפוש אחר מגוון מחלות, לרבות אבנים, גושים, גידולים, דלקות ומחלות כלל גופיות המשפיעות על הכליות.
הכנות לקראת הבדיקה:

לבדיקת אולטראסאונד זו צריך להגיע עם שלפוחית מלאה. לפני תחילת הבדיקה יש לשתות שלוש כוסות מים כדי למלא את השלפוחית.
מהלך הבדיקה:
לשם ביצוע הבדיקה ייחשף אזור הבטן, את תשכבי על הגב ומידי פעם הטכנאי יבקש ממך לשכב על צד שמאל או ימין להרים את היד מעל הראש ולעצור את הנשימה ולשחרר, ג'ל שקוף על בסיס מים ימרח על גבי הבטן. הג'ל מבטיח מגע מלא בין המתמר לבין העור, דבר שמשפר את איכות התמונה המתקבלת. במהלך הבדיקה מעבירים על גבי שטח הבטן מתמר חיצוני דמוי סורק ידני. סריקת אולטרה סאונד אינה כרוכה בכאב ואורכת כעשרים דקות. אם קיימת רגישות באחד מאברי הבטן עלול מעבר המתמר לגרום ללחץ או לכאב קל במהלך הבדיקה. לעיתים תתבקשי לגשת להתפנות ולחזור לסקירה נוספת לראות את מידת ההתרוקנות. בסיום הבדיקה ניתן לנגב את שאריות הג'ל מהבטן (הג'ל אינו מכתים את הבגד).
לאחר הבדיקה:
אין מניעה לשוב לשגרה לאחר ביצוע בדיקה זו. תוצאות הבדיקה תהינה מוכנות תוך מספר ימים.

בדיקות CT ו-MRI:

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בטן

בדיקה זו מאפשרת הדמיה טובה של כל אברי הבטן בנוסף לעצמות, לרקמות הרכות ולכלי הדם. בדיקת CT תתבצע בחשד או לצורך בירור תהליך דלקתי או גידולי בבטן בדיקה זו היא אינה פולשנית ונטולת כאב.

בדיקת CT הינה מהכלים האבחוניים הטובים ביותר לבחינת הבטן והאגן, זאת משום שהבדיקה מספקת הדמיה מפורטת בחתכי רוחב של רקמות מכל הסוגים. סורק ה- CT הוא מכשיר גדול עם תעלה במרכזו, שלתוכה וממנה מחליק שולחן בדיקה נייד.אופן הפעולה של סריקת CT דומה מאוד לבדיקות רנטגן אחרות. קרני X (רנטגן), בדומה לאור או לגלי רדיו. בבדיקת רנטגן שגרתית, כמות קטנה של קרינה מייננת עוברת דרך הגוף ויוצרת תמונה על סרט צילום או על פלטת הקלטה מיוחדת. ברנטגן עצמות נראות לבנות, רקמות רכות מופיעות בגווני אפור שונים ואוויר נראה שחור. צילומי רנטגן מתבצעים בדרך כלל לצורך בירור תלונות שונות כגון כאבי בטן, שלשולים, עצירות וכדומה, לעתים הצילום מתבצע לבירור תהליכים גידוליים או דלקתיים במערכת העיכול.

סיבות לביצוע הבדיקה:

  • טראומה

  • כאבים חריפים של בטן עם גירוי פריטונאלי

  • חסימת מעיים חריפה

  • מחלות אונקולוגיות

  • בירור מצב לאחר ניתוח

הכנות לקראת הבדיקה:

  • עליך ללבוש בגדים נוחים ורפויים. ייתכן שיספקו לך חלוק שתוכל ללבוש במהלך הבדיקה.

  • חפצים ממתכת הכוללים תכשיטים, משקפיים, שיניים תותבות וסיכות לשיער עלולים לפגום באיכות תמונת ה- CT. לפיכך, יש להשאירם בבית או להסירם לפני שנכנסים לבדיקה. כמו כן ייתכן שתתבקשי  להסיר עזרי שמיעה  ומבנים מלאכותיים בשיניים הניתנים להסרה.

  • ייתכן שתתבקשי להימנע מאוכל ומשתייה למשך כמה שעות לפני הבדיקה, בעיקר אם בבדיקתך ישנו צורך במתן חומר ניגוד. עליך ליידע את הרופא המטפל אם הינך נוטל תרופות כלשהן ואם ידוע לך על אלרגיות, בעיקר לחומר ניגוד.

  • עליך לדווח לרופא המטפל שלך אם היית חולה לאחרונה ואם את סובלת ממצבים רפואיים אחרים, ביניהם מחלת לב, אסתמה, סכרת, מחלת כליות ובעיות בבלוטת התריס בעיקר יתר פעילות. כל אחד ממצבים אלו עלול להעלות את הסיכון לתופעות לוואי לא שגרתיות.

  • נשים בגיל הפוריות חייבות תמיד לדווח לרופא המטפל או לטכנאי הרנטגן אם קיים סיכוי שהן בהריון- בדיקה זו אינה מומלצת כלל לנשים בהריון.

  • לעתים נדרשת הזרקת חומר ניגוד לווריד כדי להדגים כלי דם ולאפשר הדגמה טובה יותר של ממצאים המודגמים באברי הבטן. במידה שיוזרק לך חומר ניגוד דרך הווריד,ייתכן שתחושי תחושת חום וסומק המתפשטת בגוף בעיקר באזור המפשעה וטעם מתכתי בפה אשר יימשכו כמה דקות. ישנם נבדקים המפתחים גרד ופריחה אשר מוקלים עם הטיפול התרופתי המתאים. עליך להודיע לטכנאי שמבצע את הבדיקה או לאחות אם אתה חש סחרחורת או קושי בנשימה, היות שתסמינים אלה עלולים להצביע על תגובה אלרגית חמורה יותר. במידה שחומר הניגוד ניתן בבליעה, ייתכן שטעמו לא יערב לחיכך, עם זאת, הטעם נסבל על ידי רוב הנבדקים.

  • מתן חומר ניגוד: לרוב חומר הניגוד הוא יוד. במידה וקיימת רגישות ליוד תנתן תרופה בשם איזקט או טיפול סטרואידים במשך כמה ימים לפני הבדיקה. במקרים של רגישות אפשר לוותר על הבדיקה ולבקש מהקופה "דילוג" על ההליך ולגשת ישר לMRI אשר בו לא מזריקים יוד אלא חומר אחר

  • חשוב לדעת כאשר שותים את החומר שסופח נוזלים קיים סיכוי גבוה לשלשולים וכאבי בטן 24 שעות לאחר הבדיקה לכן חשוב להמצא בקרבת שירותים.

מהלך הבדיקה:
תחילה תתבקשי על ידי טכנאי הרנטגן לשכב על שולחן הבדיקה, על הבטן, על הגב או על הצד, בהתאם לאזור הנבדק. רצועות וכריות יסייעו לך לשמור על התנוחה הנכונה ללא תזוזה במהלך הבדיקה. בשלב הבא ינוע שולחן הבדיקה במהירות דרך הסורק כדי לקבוע את המיקום ההתחלתי המיטבי לבדיקה. בהמשך ינוע שולחן הבדיקה באיטיות דרך המכשיר בזמן שמתבצעת הסריקה. ייתכן שתתבקשי לעצור את נשימתך במהלך הסריקה. על אף שהסריקה עצמה אינה גורמת לכאב, תתכן אי נוחות מסוימת הנגרמת מהצורך לשכב ללא תזוזה במשך מספר דקות. במידה ואת מתקשה לשכב ללא תזוזה, סובלת מקלסטרופוביה או מכאב כרוני את עלולה להילחץ מביצוע הבדיקה, טכנאי הרנטגן או האחות יכולים להציע לך תרופה קלה להרגעה. כאשר תיכנסי למכשיר ה- CT , ייתכן ויידלקו אורות מיוחדים. תפקידם לוודא כי את נמצאת במיקום ובתנוחה המתאימים. בסורקי ה- CT החדישים כל שתשמעי יהיה זמזום קל, רעש סיבובי ונקישות כאשר סורק ה CT ייסוב סביבך במהלך תהליך ההדמיה. אמנם תהיי לבדך בחדר הבדיקה, אך הטכנאי יוכל לראות אותך, לשמוע אותך ולדבר איתך במשך כל זמן הבדיקה. כאשר תושלם הבדיקה, תתבקשי להמתין בחדר בזמן שהטכנאי מוודא כי הבדיקה בוצעה באופן הטוב ביותר לצורך פענוח התמונות על ידי רדיולוג. רדיולוג, רופא המתמחה בפיקוח ובפענוח בדיקות הדמיה, ינתח את הצילומים וישלח תשובה חתומה לרופא המטפל שלך או לרופא שהפנה אותך לבדיקה, והוא ישתף אותך בתוצאות הבדיקה.
לאחר הבדיקה:

לאחר בדיקת CT ניתן לחזור לפעילות רגילה. במידה שקיבלת חומר ניגוד, ייתכן שתקבלי הנחיות מיוחדות. על נשים מיניקות להמתין 24 שעות לאחר הזרקת חומר ניגוד בטרם ישובו להניק.

MRI-דימות בתהודה מגנטית

בדיקה בלתי פולשנית העושה שימוש בשדה מגנטי חזק וגלי רדיו ליצירת תמונות באיכות גבוהה של רקמות בגוף האדם. שלא כבדיקות רנטגן  רגילות (צילומי חזה, בטן, עצמות) או בבדיקות טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT), בהן נעשה שימוש בקרינה מייננת-בבדיקת MRI לא נעשה שימוש בקרינה ולכן היא נחשבת בטוחה - גם בהריון.
לעיתים יש שימוש בחומר ניגוד תוך וורידי כגון גדוליניום (Gadolinium), אשר עשוי להוסיף מידע לגבי תכונות כלי הדם של הרקמה הנסרקת.

סיבות לביצוע הבדיקה:

  • להבהיר ממצאים לא ברורים שנתגלו בבדיקות קודמות כגון CT או אולטראסאונד

  • הדמיית אזורי גוף שלגביהם ל-MRI יש יתרון על פני בדיקות דימות אחרות

  • נבדקים הרגישים ליוד אשר לא ניתן לבצע להם CT עם חומר ניגוד

הנחיות לקראת הבדיקה:

  • אם מתוכנן להשתמש בחומר ניגוד-יש להביא תוצאות עדכניות של בדיקות קריאטינין להערכת תפקודי הכליה

  • לעיתים יש להגיע לבדיקה בצום מלא של 5 שעות

  • יש להמשיך בנטילת התרופות הנלקחות באופן קבוע ללא כל שינוי אלא אם התבקשת אחרת

  • במידה וידוע על מתכות בגוף יש להתייעץ עם הרופא המפנה ולוודא שניתן אכן לבצע את הבדיקה (פירסינגים, גשר בשיניים וכו')

  • נשים חייבות לידע את הרופא ב-MRI באם הן בהיריון או שיש ספק של היריון

  • יש להביא בדיקות דימות קודמות (דיסקים, צילומים ופענוחים)

  • להוועץ לגבי שתלים בגוף כולל חלל הפה וקעקועים

  • לנבדקים החוששים מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה) מומלץ לפנות לרופא המפנה לצורך הנחיה לתרופות מרגיעות (סדציה)

מהלך הבדיקה:

ייתכן שיבקשו ממך ללבוש חלוק או בגד מיוחד בזמן הבדיקה. לאחר מכן יכניסו אותך לחדר שבו נמצא מכשיר ה־MRI ויבקשו ממך לשכב על מיטת הבדיקה של המכשיר. כדי להגיע לדיוק מרבי חשוב שהאיבר הנבדק יישאר ללא תזוזה. לכן נעזרים לעיתים באביזרים כמו כריות מיוחדות או רצועות כדי לקבע את האיבר הנבדק. בגלל הרעשים שנשמעים בזמן הבדיקה ייתכן שייתנו לך אוזניות.

הטכנאי ידריך אותך כיצד ניתן לדבר איתו ולאותת לו במקרה של תחושת מצוקה במהלך הבדיקה.

מיטת הבדיקה הצרה שעליה שוכב הנבדק מחליקה באיטיות לתוך מכשיר דמוי מנהרה. במהלך הבדיקה נשמעים רעשים מעט משונים בעת שנעשים הצילומים. יש לציין שישנם נבדקים שחשים אי־נוחות עקב הימצאות בחלל סגור. אם מדובר בתופעה חמורה במיוחד, ניתן לשקול את האפשרות שהבדיקה תיעשה בטשטוש.
הבדיקה אורכת כ-45 דקות.
לאחר הבדיקה:
כאשר יש שימוש בחומר ניגוד ניתן לעיתים לחוות תופעות לוואי כבחילה או תגובה אלרגית

MRI של איברי האגן:
MRI אגן הינה בדיקה המיועדת לאפיון תהליכים באיברי האגן: רחם, שחלות, שלפוחית השתן, רקטום. הבדיקה ניתנת פעמים רבות לשם אבחון מהימן יותר של מצב האנדו' או כבדיקות הכנה לניתוח לפרוסקופי. חשוב לציין-גם אם בבדיקה לא נמצא אנדו', אין זה אומר דבר-כיוון שהיא אינה יכולה לזהות אנדו' פריטונאלי.

טיפים של אחיות אנדו:

  • כדאי לבקש הפניה לבית חולים "לניאדו" - שעות נורמליות, תורים מהירים ויחס מדהים של הצוות. ניתן אפילו לבקש מוזיקה שאתן אוהבות לשמוע- הם זורמים ושמים כל מה שמבקשים.

  • בבדיקה לרוב לא יראו הדבקויות ונגעים קטנים כי מדובר ברקמה רכה/רקמת שומן

  • בבדיקות אלו לרוב ניתן לזהות אדנומיוזיס במידה וישנו

  • ניתן לבצע גם במהלך הוסת

  • הבדיקה היא ארוכה מהרגיל מכיוון שסורקים הרבה איברים ויכולה לקחת גם מעבר לשעה

MRI  של איברי הבטן העליונים

מטרת הבדיקה היא לאפיין תהליכים בכבד, בלבלב, באדרנאלים ובכליות. משך הבדיקה כ-30 עד 40 דקות.  בבדיקה זו יוזרק חומר הניגוד גדוליניום.

MRE של המעי (MRI enterography)

בדיקת MRE הינה בדיקה מקבילה לCTE אשר בודקת מחלות ספציפית במעי הדק בעקבות תלונות על כאבי בטן ושלשולים. הבדיקה מיועדת בעיקר למעקב אחר חולים במחלת קרוהן ומחלות דלקתיות אחרות של המעי. יתרונה של הבדיקה, על בדיקת ה- CTE,  הוא בהיעדר הקרינה.

הכנות לקראת הבדיקה:

  • על הנבדקת להגיע לבדיקה שעה לפני מועד הזימון על מנת לשתות חומר סופח נוזלים המיועד למילוי לולאות המעי.

  • על הנבדקת לשתות בקצבי זמן קבועים ליטר נוזל מתוק (LEVOLAC) שמטרתו למלא את לולאות המעי הדק, להרחיב אותן ולאפשר דימות טוב יותר של דופן המעי.

  • לפני הכניסה לבדיקה חלק מהמכונים נותנים לנבדקת טיטול בגלל שהחומר הוא חומר משלשל, והנבדקת כל הבדיקה שוכבת על בטנה מה שעלול לגרום ללחץ על מערכת העיכול

מהלך הבדיקה:

במהלך הבדיקה יוזרק לשריר הזרוע חומר שמטרתו להאט את תנועת המעי (GLUCAGON)  ולאפשר נטרול הפרעות מתנועת המעי. בהמשך יוזרק לנבדק חומר ניגוד - גדוליניום (Gadolinium), על מנת להבליט את אזורי הדלקת. משך הבדיקה 60-30 דקות.

לאחר הבדיקה:
נוזל השתייה הינו חומר משלשל ולכן תיתכן פעולת מעיים תכופה ושלשולים לאחר הבדיקה-רצוי להמצא בקרבת שירותים.

MRI  של רצפת האגן

סיבות לביצוע הבדיקה:

  • להעריך את איברי רצפת האגן – שרירי רצפת האגן ואזור פי הטבעת

  • קיום והערכת פיסטולות ומורסות סביב פי הטבעת בחולים במחלת קרוהן

  • חולשת רצפת האגן והערכת דרגת הצניחה של איברי האגן (צניחת רחם, שלפוחית ומעי)

הכנות לקראת הבדיקה:

  • ברוב המקרים יש צורך בהזרקת חומר ניגוד - גדוליניום (Gadolinium) - לווריד

  • אין צורך בצום

  • על הנבדקת לרוקן את שלפוחית השתן ממש טרם הבדיקה

הבדיקה הינה דינאמית, במהלכה תתבקש הנבדקת להפעיל לחץ תוך בטני מספר פעמים על מנת לבחון את תנועת ומידת הצניחה של איברי האגן.

בדיקות אנדוסקופיות:
בדיקות אלו מאפשרות הסתכלות ישירה במערכת העיכול על ידי החדרת צינור דק ובו סיב אופטי הנקרא אנדוסקופ. הבדיקה מאפשרת לא רק להתבונן אלא גם לבצע פעולות שונות במידת הצורך. לדוגמה: נטילת ביופסיות וכריתת פוליפים.

גסטרוסקופיה
כאשר החדרת האנדוסקופ מתבצעת דרך הפה הבדיקה נקראת גסטרוסקופיה. בדיקה זו מבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות של מערכת העיכול העליונה (הכוללת את הוושט, הקיבה והתריסריון). בדיקת הגסטרוסקופיה מאפשרת הסתכלות ישירה אל איברי מערכת העיכול, ומכאן שמה (גסטרו – עיכול, סקופיה – מבט). את בדיקת הגסטרוסקופיה מבצע רופא גסטרואנטרולוג (מומחה במחלות דרכי העיכול), פרט לצפייה בפרטי הפרטים של מערכת העיכול העליונה של הנבדק, ניתן לבצע באמצעות בדיקת הגסטרוסקופיה שורה של פעולות באזור, כמו זיהוי גידולים בשלב מוקדם, נטילת דגימת רקמה (ביופסיה), עצירת דימום, שליפת גופים זרים והרחבת הצרויות.

סיבות לביצוע הבדיקה:
ההתוויות המרכזיות לביצוע הבדיקה כוללות:

  • כאבים , תחושת אי נוחות או מלאות ברום הבטן

  • בחילות או הקאות

  • תחושת כאב או קושי בבליעה

  • צרבת ממושכת או כאב חזה ממקור לא ידוע

  • אנמיה (חוסר דם)

  • איבוד התיאבון ו/או ירידה במשקל שאינן מוסברים

הכנות לקראת הבדיקה:

  • ביום הבדיקה יש להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון.

  • אם מתוכננת כריתת פוליפ, עליך להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) שבוצעו לקראת הבדיקה.

  • עליך להביא עמך מסמכים או תוצאות בדיקות קודמות, במידה והם נמצאים בידך.

  • שלושה ימים טרם הבדיקה יש להפסיק נטילת תרופות המכילות ברזל, ביסמוט או פחם. במידה והינך נוטל תרופות באופן קבוע, יש להיוועץ ברופא המטפל אם להפסיקן.

  • בבדיקה הזו יש צורך להוריד מהתפריט שלושה ימים קודם לכן דברים המכילים סיבים.

  • אם את סובלת מלחץ דם גבוה או מחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן.

  • לחולי סוכרת אסור להזריק אינסולין או ליטול תרופות לטיפול בסוכרת בבוקר הבדיקה, אך יש להביא את האינסולין עימם. יש להביא גם אוכל לארוחה לאחר הבדיקה.

  • אם הינך נוטל תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס), עלייך להיוועץ ברופא המטפל.

  • עליך לבוא לבדיקה עם מלווה. עקב מתן תרופות העלולות לפגוע בערנות אסורה הנהיגה ברכב ביום הבדיקה

  • עליך להישאר בצום 8 שעות קודם הבדיקה. ניתן לשתות מים צלולים עד כשעתיים טרם הבדיקה

מהלך הבדיקה:

הבדיקה נעשית תחת טשטוש עמוק. הבדיקה אורכת כ20 דקות בה ניתנת זריקת הטשטוש לווריד. לפני תחילת הבדיקה, ולאחריה מתבקשת הנבדקת לשכב על צידה השמאלי. בראשית הבדיקה יותז חומר מאלחש אל הלוע – על מנת להפחית כל תחושה של אי נעימות במקום. לאחר שהחומר יתחיל להשפיע, יחדיר הרופא הבודק בעדינות אנדוסקופ (מעין צינור ארוך וגמיש, עם מקור תאורה ומצלמה בקצהו) אל פיה של הנבדקת. החדרת המכשיר אינה כרוכה בכאב ולא מפריעה לנשימה. לאחר מכן, יתקדם הרופא דרך הלוע אל הוושט ומשם לקיבה ולתריסריון. בדיקה יעילה בזיהוי בקע סרעפתי, נוכחות חיידק HP- הליקובקטר פילורי, גסטריטיס וממצאים חריגים נוספים.

מקצת החולים מתארים את הבדיקה כ"קצת לא נעימה" – אך רובם ישנים בזמן הפעולה, בזמן השימוש בחומרי הטשטוש. ברוב המכריע של המקרים יספיק טשטוש לביצוע הבדיקה, אולם במקרים מסוימים ניתן לבצע את הבדיקה גם בהרדמה כללית.

לאחר הבדיקה:

  • בגמר הבדיקה תנוחי בחדר ההתאוששות עד לגמר השפעת התרופות שקיבלת. המלווה יוכל לשהות לצידך. כאשר תחלוף השפעת ההרדמה של הפה והלוע, בדר"כ  30 דקות לאחר סיום הבדיקה, ובאישור הרופא, תוכלי לשתות שתייה פושרת, ולאחר מכן לאכול ארוחה קלה. תתכן תחושה של נפיחות בבטן כתוצאה מהחדרת אוויר בזמן הבדיקה, תחושה שתיעלם מעצמה זמן קצר לאחר הבדיקה. לעיתים תיוותר אי-נוחות קלה בלוע. אי נוחות זו חולפת מעצמה. 

  • לפני שחרורך, ימסור לך הרופא את תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לך לאחר כשבועיים.

  • אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך כ-8 שעות, עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש.

  • אסור לאכול ולשתות עד שתחושת האלחוש המקומי שניתן במהלך הפעולה חולפת.

  • ניתן לחזור לפעילות מלאה כבר ביום ביצוע הפעולה ורק לאחר שהשפעת חומרי הטשטוש שניתנו במהלך הפעולה חלפה לגמרי.

סיבוכים אפשריים (ונדירים):

  • דימום קל שנעצר באופן ספונטני מאזור נטילת הביופסיה

  • נזק לשיניים או למיתרי הקול

  • ניקוב של הקיבה, הוושט או המעי. התנקבות של המעי (פרפורציה) או של הקיבה הוא מצב חרום שעלול לסכן חיים. תחושה כללית רעה מאוד, הקאה דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים, מחייבים פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה של התנקבות המעי.

קולונוסקופיה

קולונוסקופיה מבוצעת לצורך אבחון וטיפול במחלות של המעי הגס. בדיקת הקולונוסקופיה מאפשרת הסתכלות ישירה אל חלל המעי הגס, ומכאן שמה (קולון – מעי, סקופיה – מבט).
בדיקת הקולונוסקופיה מעבר לצפייה מאפשרת פעולות הכוללות: צריבת פוליפים, נטילת דגימת רקמה (ביופסיה) והרחבת הצרויות. את בדיקת הקולונוסקופיה מבצע רופא גסטרואנטרולוג (מומחה במחלות דרכי העיכול) והחשיבות הגדולה של ביצוע קולונוסקופיה היא במניעת סרטן המעי הגס – המחלה הממארת השנייה בשכיחותה במערב ובמדינת ישראל (אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים).

סיבות לביצוע הבדיקה:

  • שינויים בהרגלי היציאות

  • דימום בלתי מוסבר מפי הטבעת

  • בירור חוסר דם – אנמיה, או ירידה במשקל שאינה מוסברת

  • כאב בטן תחתונה או בקו רוחבי של הטבור מסיבה לא ברורה

  • מעקב אחר נבדקים המצויים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס

הכנות לקראת הבדיקה:

  • ביום הבדיקה יש להימנע מלעיסת מסטיק ומעישון

  • אם מתוכננת כריתת פוליפ, עליך להביא את תוצאות ספירת הדם ותפקודי הקרישה (PT, PTT) שבוצעו לקראת הבדיקה.

  • עליך להביא עמך מסמכים או תוצאות בדיקות קודמות, במידה והם נמצאים בידך

  • שלושה ימים טרם הבדיקה יש להפסיק נטילת תרופות המכילות ברזל, ביסמוט או פחם. במידה והינך נוטלת תרופות באופן קבוע, יש להיוועץ ברופא המטפל אם להפסיקן

  • אם את סובלת מלחץ דם גבוה או מחלת לב, עליך לקחת את התרופות הקבועות שלך כסדרן

  • לחולי סוכרת אסור להזריק אינסולין או ליטול תרופות לטיפול בסוכרת בבוקר הבדיקה, אך יש להביא את האינסולין עימם. יש להביא גם אוכל לארוחה לאחר הבדיקה

  • אם הינך נוטלת תכשירים נוגדי קרישה (כולל אספירין, פלויקס), עלייך להיוועץ ברופא המטפל

  • שלושה ימים לפני הבדיקה התזונה משתנה, וצריך להפחית עד להוריד לגמרי מאכלים עם סיבים (כל אחת בהתאם להנחיות שתקבל מהרופא - כל בית חולים מקיים נהלים אחרים לצורת התזונה)

  • יש בתי חולים שנותנים ביום או יומיים שלפני הבדיקה תמיסה בשם פיקולקס שמכינים מתרופה בצורת אבקה ומים+ כדורים משלשלים בשם לקסעדין, או מיכל של 3 ליטר עם אבקה בשם מרוקן בו מוסיפים מים מהברז וצריך לשתות במרווח של 10 דקות לכוס בערך 12 שעות לפני הבדיקה.  שתי צורות השימוש תפקידם לגרום לפעולת מעיים מוגברת. התרופות המשלשלות גורמות לתחושת מלאות ולחץ באזור הקיבה ומדווח פעמים רבות על בחילות קשות, מומלץ לבקש מהרופא יחד עם המרשם למשלשלים פראמין לבחילות ופפברין לעוויתות הבטן

  • יום לפני הבדיקה וביום הבדיקה מומלץ מאוד להישאר בבית ובעיקר בקרבת שירותים זמינים. ולשתות הרבה תוך כדי בגלל איבוד הנוזלים הרב. חשוב מאוד להקפיד על התזונה המותאמת לפי ההנחיות במידה והמעי לא יהיה נקי במהלך הבדיקה קיים חשש לעבור את ההליך פעם נוספת. ביום הבדיקה עצמה צריך להיות בצום

עליך לבוא לבדיקה עם מלווה. עקב מתן תרופות העלולות לפגוע בערנות אסורה הנהיגה ברכב ביום הבדיקה

מהלך הבדיקה:

בדיקת קולונוסקופיה נמשכת כ-30 דקות ומבוצעת תוך שימוש בסדציה (טשטוש), המאפשרת לנבדקת לעבור אותה במינימום של אי-נעימות. זריקת הטשטוש ניתנת לווריד, לפני תחילת הבדיקה, ולאחריה מתבקש הנבדק לשכב על צידו השמאלי. לאחר מכן הגסטרואנטרולוג משתמש בהחדרת אנדוסקופ אל פי הטבעת של הנבדקת. האנדסקופ הוא צינור דק וגמיש, בעובי של אצבע, הכולל מצלמת וידאו זעירה בקצהו.

לאחר מכן הוא ממלא את חלל המעי הגס באוויר ו"מנפח" אותו. פעולה זו נעשיית כדי לשפר את תנאי הראות בתוך חלל המעי. לעתים נבדקים מדווחים על תחושה קלה של לחץ בעקבות הניפוח, הכרוכה במעט אי נוחות. לאחר מכן, מתקדם הרופא לאורך המעי הגס (עד לסיומו), וסוקר את המבנה שלו ואת שלמות ותקינות הרקמות. ההתקדמות בתוך המעי אורכת כמה דקות ומתבצעת באיטיות.

הטשטוש גורם לישנוניות עמוקה האמורה למנוע מהמטופלת לחוש כאב או אי נעימות במהלך הבדיקה. יש חולים שהטשטוש לא מספיק חזק עבורם והם מתארים את הבדיקה כ"לא נעימה עד בלתי נסבלת" – אך רובם ישנים בזמן הפעולה. ברוב המכריע של המקרים יספיק טשטוש לביצוע הבדיקה, אולם במקרים מסוימים ניתן לבצע את הבדיקה גם בהרדמה כללית.

לאחר הבדיקה:

  • לאחר הבדיקה נחים בחדר התאוששות כשעתיים. שתייה ואכילה יותרו לאחר הבדיקה לפי הוראות רופא (רצוי להביא כריך). במידה ותחוש לחץ של גזים לאחר הבדיקה, רצוי לשחררם. לשירותים יש לגשת עם מלווה

  • לפני השחרור יימסרו לך, ע"י הרופא המבצע את הבדיקה, תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לך לאחר כשבועיים

  • אסור לנהוג לאחר הבדיקה במשך כ-8 שעות, עקב השפעה מאוחרת של חומרי הטשטוש

סיבוכים אפשריים:

  • בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות או כאב בטן מתמשך, יש ליידע את הרופא המבצע. מחוץ לשעות הפעילות המכון יש להגיע לחדר המיון

  • תחושה כללית רעה מאוד, הקאה דמית, כאבי בטן עזים וסימפטומים מדאיגים ופתאומיים אחרים מחייבים פנייה דחופה לחדר המיון עם מכתב סיכום הבדיקה, כדי לשלול אפשרות נדירה אך מוכרת של התנקבות המעי (פרפורציה)

טיפים של אחיות אנדו:

  • החומר המטשטש גורם המון פעמים לבחילות והקאות – כדאי להכין פראמין או פאפאברין בהישג יד

  • למי שיש הדבקויות של המעי לדופן הבטן, ישנו סיכוי לכאבים באמצע הבדיקה או אחריה

  • חלק מהחולות סובלות מאוד מכאבים במהלך הבדיקה למרות הטשטוש,ולכן חלק מהרופאים ממליצים להן לבצע אותה בהרדמה

  • בזמן הכנת המעיים הזה מומלץ מאוד להישאר בבית ובעיקר בקרבת שירותים זמינים. ולשתות הרבה תוך כדי בגלל איבוד הנוזלים הרב

  • רופאות מומלצות לביצוע הבדיקה- ד"ר אווה ניב, פרופ' אפרת ברוידא

 

 

בדיקות לבירור פוריות:

צילום רחם HSG (סלפינגוגרפיה)
צילום רחם מבוצע כחלק מבירור בעיות פוריות, ומטרתו להדגים האם קיימת בעיה מכנית או מבנית ברחם/בחצוצרות המפריעה לקליטה של הביצית המופרית. הבדיקה מבוצעת על ידי רופא/ה גניקולוג/ית במכון הדימות, באמצעות מכשיר שיקוף אשר מבוסס על קרינת רנטגן. תוצאות הבדיקה (צילומים ופענוח) נשמרים במערכת ממוחשבת וזמינים לרופא המטפל.
הכנות לקראת הבדיקה:

  • יומיים לפני הבדיקה רצוי לא לקיים יחסי מין

  • ביום הבדיקה כחצי שעה- שעה לפני הבדיקה רצוי ליטול משכך כאבים

  • מומלץ להגיע עם מלווה בגלל אופי הבדיקהאפשר לאכול ארוחת בוקר קלה

 למען בטיחותך יש לידע את האחות/רופא.ה:

  •  במידה וקיימת יחסי מין לאחר קבלת המחזור ועד לבדיקה או באם וסת אחרונה לא הייתה אופיינית – יש לבצע תבחין הריון קודם לבדיקה

  • מחלות לב המצריכות טיפול אנטיביוטי מניעתי (האם נטלת)

  • האם הנך מטופלת בתרופות לדילול דם (האם הופסק הטיפול ומתי)

  • האם ידועה רגישות ליוד

מהלך הבדיקה:
שתגיעי למכון תקבלי חלוק בו את ערומה בדרך כלל מתחת, ותתבקשי לשכב בתנוחה גניקולוגית ורגליים פשוקות. האזור הגניטלי יחוטא בחומר חיטוי ויהיה שימוש בספקולום לרוב ממתכת אשר גורם לתחושת קור וכאב יותר מספקולוג פלסטיק, יוחדר מכשיר החושף ומקבע את צוואר הרחם. אל צוואר הרחם תוחדר צינורית דקה, דרכה יוזרם חומר ניגוד רדיוגרפי/ יוד. בזמן ההזרקה מבצעים שיקוף ומספר צילומי רנטגן, כאשר חומר הניגוד ממלא את חלל הרחם והחצוצרות. בעזרת חומר הניגוד ניתן לראות מהו מבנה הרחם, אם החצוצרות קיימות והאם פתוחות או לחילופין חסומות. תהליך זה נקרא "כרומוטיבציה", לעיתים עצם הזרקת חומר הניגוד " פותחת" את החסימה בחצוצרה. בזמן הבדיקה תיהיה תחושת אי נוחות עד כאב הדומה לעוויתות של כאב מחזור- תחושת הכאב בבדיקה כמו בכל בדיקה היא סובייקטיבית מאוד אך בבדיקה זו לא מעט נשים מתארות כאב עז עד מאוד לכן חשוב להגיע עם מלווה ולא לעבור את הבדיקה לבד. יש רופאים אשר אחרי הבדיקה נותנים אנטיביוטיקה חזקה למשך כמה ימים למנוע זיהום אגני.

לאחר הבדיקה:
בסיום הבדיקה יש להישאר בהשגחה במכון הדימות במשך כחצי שעה. יש לדווח לאחות על כל תחושה/תופעה חריגה. לאחר שחרורך ע"י האחות, תקבלי דיסק ובו תיעוד הבדיקה. פענוח בכתב ישלח לביתך תוך מספר ימים.

תופעות לוואי צפויות אשר אינן מצריכות התערבות:

  • כאבים הזהים לכאבי מחזור

  • דימום קל או הפרשה חומה ועכורה, במשך מספר ימים לאחר הבדיקה, כביטוי ליציאת חומר הניגוד.

סיבוכים אפשריים:

תסמינים המחייבים פניה לרופא המטפל/ מיון:

  •  דימום מוגבר, או דימום הנמשך יותר מיומיים

  • חום גבוה

  • כאב בטן שאינו מגיב לטיפול

  • תגובה אלרגית מאוחרת

טיפים של אחיות אנדו:

  • רופאים מומלצים לביצוע הבדיקה: ד"ר דניאל טוגנדרייך, ד"ר יחזקאל הורן

  • חובה ללכת עם מלווה

  • הבדיקה עלולה לכאוב מאוד, ובפרט עם אנדו- כדאי לקחת משכך כאבים חזק לפניה

 

אולטרסאונד לחלל הרחם והחצוצרות: סונו-HSG (סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה)

שיטת הדמיה מתקדמת המסוגלת לספק מידע רב על הרחם והחצוצרות. מדובר בבדיקת הדמיה של הרחם והחצוצרות באמצעות אולטרסאונד, אשר מדגימה את תקינות מבנה הרחם, חלל הרחם ומידת פתיחותן של החצוצרות, במטרה לוודא שקיים מעבר חופשי לזרע לפגוש את הביצית ותתאפשר נדידה של העובר לאחר היווצרותו.

סיבות לביצוע הבדיקה:

  • הבדיקה נעשית לרוב במסגרת בירור ראשוני של בעיות פוריות אצל נשים, ומומלצת עבור כל אישה הנמצאת בתהליך בירור אי פריון ומופנית לצילום רחם-כיוון שהיא מהווה תחליף כואב פחות לבדיקה זו

  • הערכת חלל הרחם לקראת טיפול IVF

  •  בירור ממצאים חריגים ברחם כגון פוליפים, שרירנים, דימום לא סדיר, אובדן הריון חוזר, מומים, גידולים, חסימות והידבקויות 

  • נשים שאינן בהליך פוריות (נשים בגיל המעבר או בגיל הבלות) הסובלות מדימומים לא סדירים ונדרשות לעבור הדמיה של הרחם וחלל הרחם ללא המרכיב של החצוצרות

יתרונות הבדיקה לעומת צילום רחם:

  • מתאימה לנשים האלרגיות ליוד-מתבצעת ללא חומר ניגוד

  • אין כל חשיפה של הנבדקת לקרינה

  • הבדיקה כמעט ואינה כואבת 

  • אורכת זמן קצר וברמת דיוק גבוהה-בדומה לצילום רחם

  • מוסיפה מידע רב על צילום הרחם הסטנדרטי-בכך שהיא מדגימה היטב את חלל הרחם (מילוי החלל בנוזל מאפשר הדגמה טובה של דפנות הרחם והחלל עצמו)והדמיית הרחם אמצעות תלת מימד מוסיפה מידע רב על מבנה הרחם ומאפשרת איתור מומים מולדים בו.

הכנות לקראת הבדיקה:

•    הבדיקה נעשית במחצית הראשונה של המחזור טרם הביוץ, 5-11 ימים לאחר תחילת הדימום הווסתי (לא כתמים). 
•    אין לקיים יחסי מין מתחילת הווסת ועד לאחר הבדיקה כדי להבטיח שהנבדקת אינה בהיריון.
•    יש ליידע את הרופא במקרים של דלקות אגן בעבר או מחלות לב המצריכות טיפול אנטיביוטי מניעתי.
•    ניתן לאכול ארוחה קלה בבוקר לפני הבדיקה אך לא ממש סמוך אליה.
•    יש הממליצים על נטילת אנטיביוטיקה מסוג דוקסיציקלין (בהיעדר אלרגיה) במינון 100 מ"ג פעמיים ביום למשך 5 ימים, החל מיומיים לפני הבדיקה. את האנטיביוטיקה יש ליטול עם האוכל ולהקפיד לא לשכב במשך חצי שעה לאחר הנטילה. נא לבקש מרשם מהרופא המטפל או ביחידת ה-IVF.
•    ניתן לשקול נטילת משכך כאבים מסוג NSAIDS (אדוויל, איבופרופן וכדומה) במינון 400 מ"ג כ-30-60 דקות לפני הבדיקה. ניתן לקנות בבית מרקחת ללא מרשם רופא.
•    מומלץ להגיע עם מלווה.
•    בדרך כלל יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני התחלת הבדיקה.

מהלך הבדיקה: 

את הבדיקה מבצע רופא נשים והוא נעזר על פי רוב בטכנאית אולטרסאונד או רופא מומחה באולטרסאונד. משך הבדיקה 5-10 דקות.
הנבדקת תתבקש לשכב על כיסא בדיקה גינקולוגי. לאחר כיסוי המפשעה והירכיים בבד סטרילי הרופא יחדיר מכשיר המאפשר הסתכלות על צוואר הרחם (ספקולום) ולעיתים רחוקות ישתמש במכשיר התופס את צוואר הרחם (טנקולום), יחטא את צוואר הרחם ולאחר מכן יחדיר צינורית גמישה ועדינה בקוטר כ-2 מ"מ לתוך צוואר הרחם. בקצה הצינורית בלון שמתנפח בתוך הרחם לקוטר של כ-5 מ"מ. דרך הצינורית ותחת סריקת אולטרסאונד מוזרם הנוזל הסטרילי (Normal Saline). האולטרסאונד עוקב אחר התמלאות הרחם והחצוצרות בנוזל. לאחר שהחלל התמלא בנוזל, הרופא או טכנאית האולטרסאונד מפיקים סדרה של צילומים. בהמשך מעבדים את התמונות בעזרת המחשב ליצירת שחזור תלת-ממדי של צורת חלל הרחם.
במהלך הזרקת הנוזל את עשויה להרגיש אי נוחות הדומה לכאבי מחזור, שעשויים להימשך עד מספר שעות לאחר הבדיקה.

לאחר הבדיקה:

לעיתים ייתכנו הפרשות דמיות קלות וכאבי בטן דמויי מחזור עקב התכווצות הרחם
סיבוכים אפשריים: 
יש לפנות לבירור רפואי במקרים של-

  • דימום שנמשך יותר מיומיים

  • כאב חזק שאינו מגיב לטיפול

  • עלייה בחום הגוף 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היסטרוסקופיה אבחנתית 

בניגוד לנרתיק שהוא חלל פתוח וניתן להסתכל לתוכו בעזרת מפסק – (ספקולום), חלל הרחם הינו חלל סגור המצוי בחלקו העליון של הצואר ולכן אין אפשרות לראותו בצורה ישירה. כדי להתגבר על קושי זה פותח מכשיר ההיסטרוסקופ אשר חודר לעומק חלל הרחם דרך תעלת הצואר. הסתכלות אל תוך חלל הרחם על מנת לאבחן את מראהו נקראת היסטרוסקופיה אבחנתית. היסטרוסקופיה (היסטרו= רחם, סקופיה =  הסתכלות) היא פעולה אשר בעזרתה אפשר לראות את חלל הרחם ולבצע במקרה הצורך פעולות ניתוחיות שונות. לצורך ביצוע הבדיקה יש להגדיל את נפח חלל הרחם ע"י חומר "מתווך" כגון תמיסה פיזיולוגית (נתרן כלורידי) המוזלף דרך מכשיר ההיסטרוסקופ או בגז שהוא פחמן דו חמצני 2CO. הגדלת נפח חלל הרחם מאפשרת ראיה טובה בשטח נרחב במקרה של הגדלת נפח חלל הרחב יכול להיות ויהיו כאבים או תחושת לחץ באזור הבטן התחתונה.

מה ההבדל בין צילום הרחם להיסטרוסקופיה?

*ההיסטרוסקופיה היא בדיקת איבחונית עם סיב אופטי להסתכלות בחלל הרחם

*צילום רחם היא בדיקת הדמייה, תחת שיקוף רדיולוגי ועיקר כוחה בהדגמת חצוצרות פתוחות

*ביחד הבדיקות נותנות בירור מכאני מלא אצל נשים המבצעות בירור לאי פיריון 
סיבות לביצוע הבדיקה:

הבדיקה מיועדת לאבחן ממצאים תוך-רחמיים כגון-

  • פוליפ (צמיחה עודפת של רקמת רירית הרחם)

  • שרירן/מיומה (גידול של דופן שריר הרחם)

  • גידול טרום סרטני או סרטני של רירית הרחם (בעיקר בנשים סביב גיל המעבר או גיל המנפאוזה)

  • מחיצה (רקמה מולדת החוצה את חלל הרחם ל-2 חללים)

  • בירור לאי- פריון

  • הידבקויות (מצב שנוצר בעקבות דלקת, זיהום או גרידה של חלל הרחם וגורם לחיבור פתולוגי בין דפנות חלל הרחם.

  • שאריות הריון (רקמה ושאריות של שלייה או חלקי עובר לאחר לידה או גרידה של חלל הרחם)

  • אדנומיוזיס – רקמת רירית רחם הפולשת לבין סיבי שריר הרחם ועלולה לגרום לדימום פתולוגי, כאבים והפרעה לפיריון.

  • חסימת חצוצרות אצל נשים עם ליקויי פיריון שבצילום הרחם אין מעבר בחצוצרות

  • מבנה רחם דיסמורפי- מבנה רחם מולד העשוי לגרום לאי פיריון וכישלונות טיפולי הפרייה

אי אפשר לבצע את הבדיקה כאשר-

  • זיהום רחמי או צווארי פעיל

  • מצב רפואי כללי אשר אינו מאפשר ביצועה

  • הריון- לכן צריך לוודא לפני הבדיקה שאינך בהריון, בדיקה זו יכולה לגרום להפלה

  • אשה עם דימום רחמי לא סדיר שהזמן האידיאלי לפעולה אינו ניתן לחיזוי

  • מטופלות שחולות בסרטן באזור הרחם

מהלך הבדיקה:

הזמן האופטימאלי לביצוע הפעולה הוא עם תום הדימום הוסתי ולפני הביוץ, אז רירית הרחם דקה ואינה מהווה מכשול באיכות האבחנה.

לנשים בגיל המעבר ניתן לבצע את הבדיקה בכל זמן של החודש. במקרים בהם יש דימומים במהלך כל המחזור ניתן לבצע הבדיקה כאשר הדימום פוסק או נחלש. דימום וסתי בסיומו אינו מפריע לרוב לבדיקה וכך מתאפשרת הבדיקה גם לשומורות נידה שטרם החלו בספירת "הימים הנקיים". 

רוב ההיסטרוסקופיות האבחנתיות ניתנות לביצוע ללא הרדמה, אך קיימת האופציה לביצוע הפעולה תחת הרדמה כללית-בעיקר בקרב נשים עם בעיות רפואיות שיוצרות כאב רב באיזורים אלו, או מצריכות ניטור אינטנסיבי. הגישה המקובלת לביצוע הפעולה היא על כיסא גניקולוגי ורגליים פשוקות, כאשר קצה ההיסטרוסקופ מוחדר דרך הרתיק לתעלת צוואר הרחם ותחת הסתכלות ישירה המכשיר מוחדר בהדרגה לתוך חלל הרחם. היום משתמשים בטכניקה "אל-מגע"  דבר זה מתבצע ללא שימוש במכשור ספקולום. על מנת לבצע היסטרוסקופיה יש צורך להאיר את חלל הרחם ע"י מקור אור רב עוצמה. כל היסטרוסקופ מחובר למקור האור אשר באמצעותו ניתן לראות את חלל הרחם. משך הבדיקה הוא 10-30 דקות. חלק מהרופאים נותנים אנטיביוטיקה לאחר הבדיקה על מנת להמנע מזיהום אגני. לאחר הבדיקה אפשר לחזור לתפקוד רגיל.

סיבוכים אפשריים:

  • זיהום

  • דימום קל עלול להופיע לאחר הבדיקה כתוצאה מחיכוך הטלסקופ בתעלת צוואר הרחם זמן התאוששות

  • בכל מקרה של עליית חום מעל 38 מעלות, דימום משמעותי, הקאות בלתי פוסקות, או הופעת סימפטומים חריגים ופתאומיים אחרים, יש לפנות בהקדם לאחות המחלקה או לרופא המטפל. במידת הצורך, יש לפנות לחדר המיון להמשך ברור.

טיפים של אחיות אנדו:

  • מומלץ ליטול משכך כאבים טרם הבדיקה

  • רופאים מומלצים לביצוע הבדיקה: ד"ר שלומי כהן, ד"ר חן גולדשמיט

  • אם את סבורה שיכאב לך מאוד, ניתן לבקש לעשות את הבדיקה בהרדמה

 

 

היסטרוסקופיה ניתוחית      

הסתכלות לתוך חלל הרחם וביצוע פעולות שונות נקראת היסטרוסקופיה ניתוחית. היסטרוסקופיה ניתוחית הינה פעולה יותר פולשנית בה ניתן לטפל בממצאים חריגים אשר התגלו במהלך היסטרוסקופיה אבחנתית או אולטרהסאונד. 

סיבות לביצוע הפרוצדורה:

  • דימום רחמי לא סדיר

  • דימום מוגבר בזמן הוסת ו/או דמום בין הוסתות. הסיבות השכיחות לדמומים אלה הן: פוליפים של רירית הרחם, שרירנים, שגשוג יתר של הרירית על רקע הפרעות הורמונליות, רירית נוונית (אטרופית) או סרטן רירית הרחם.

  • אי פוריות והפלות:  טיפול בממצאים תוך רחמיים אשר יכולים לגרום לליקוי פוריות והפלות, כגון: הדבקויות תוך רחמיות המתבטאות בדרך כלל במיעוט הדמום הוסתי עד אל וסת, ומומי רחם מולדים כגון מחיצה תוך רחמית שהיא גורם ידוע להפלות חוזרות.

מהלך הפרוצדורה:

היסטרוסקופיה ניתוחית הינה פעולה המתבצעת תחת אשפוז יומי ובדרך כלל תחת הרדמה כללית. יש צורך בצום של 6 שעות לפחות ולבצע בדיקה המוגדרת כ "ספירת דם". לנשים מעל גיל 40 יש צורך לבצע בדיקת א.ק.ג. ומעל גיל 60 גם צלום חזה. במצבים רפואיים מסוימים יהיה צורך בבדיקות נוספות וכן אישורים של מומחים במקצועות אחרים טרם הפעולה.

כמו בהיסטרוסקופיה אבחנתית, הזמן הטוב ביותר לביצוע הוא בין תום דמום הווסת ולפני מועד הביוץ. בפרק זמן זה רירית הרחם הינה דקה במיוחד ובכך מתאפשרת ראות טובה. לאחר חיטוי הנרתיק מבצעים הרחבת צוואר הרחם. להבדיל מההיסטרוסקופ האבחנתי, להיסטרוסקופ ניתוחי קוטר רחב ויש צורך בהרחבת צוואר הרחם. ההיסטרוסקופ הניתוחי מוחדר לחלל הרחם, הרחבת חלל הרחם מתבצעת על ידי נוזל (גליצין או סיילין). במהלך היסטרוסקופיה ניתוחית מחברים אלקטרודה חשמלית שמסוגלת לחתוך רקמה או לעצור דמום על ידי צריבת כלי דם בחלל הרחם. ניתן גם להחדיר לחלל הרחם מכשירים צרים כדוגמא מספריים דרך תעלה צרה בהיסטרוסקופ וכך לבצע את הניתוח. בנוסף אפשר לבצע הרס (אבלציה) של רירית הרחם, הליך שבו נצרבת רירית הרחם.

לאחר הפרוצדורה:

  • בעקבות היסטרוסקופיה ניתן לחוות הפרשות מהנרתיק, דימום או התכווצויות עשויים להופיע בימים הראשונים לאחר הפעולה.  פעילות גופנית ניתן לחדש לאחר מספר ימים. במקרים מסוימים יש המלצה על נטילת אסטרוגן (ע"פ מרשם) למשך מספר שבועות . נטילת אנטיביוטיקה אינה הכרחית אלא במקרים מיוחדים של חשד לזיהום.

סיכונים אפשריים (ונדירים):

  • ניקוב של הרחם

  • הידבקויות תוך רחמיות או זיהומים

  • הצטברות נוזל בריאות

  • חוסר איזון מלחים

 
 
 
 
 

בדיקות שד, צוואר הרחם ושלפוחית:

קולפוסקופיה
קולפוסקופיה, שקיפות צוואר הרחם בעברית, היא בדיקה אשר נועדה לבחון מקרוב שלושה אזורים: שפות הפות, הנרתיק וצוואר הרחם. היא מאפשרת לרופא להתבונן על צוואר הרחם באמצעות הגדלה. ניתן אף לבצע ביופסיה. לא כל הנשים עם ממצאים חריגים בצוואר הרחם יזדקקו לטיפול.
סיבות לביצוע הבדיקה:
בדיקה זו משמשת למעקב בדיקות חריגות של סרטן צוואר הרחם, למשל, בדיקת פאפ, וירוס הפפילומה, או אזורים חריגים שנראים על צוואר הרחם, הנרתיק או הפות.
הכנות לקראת הבדיקה:
הבדיקה אורכת כ-15 דקות בלבד, ונעשית בהרדמה מקומית ברוב המקרים על ידי חומר מאלחש, ולכן לא מצריכה הכנות מיוחדות לפניה. עם זאת, היא תתבצע רק לאחר תום הדימום הווסתי. כמו כן, במקרה של זיהום או דלקת בנרתיק הבדיקה תיעשה לאחר שיושלם הטיפול התרופתי.
מהלך הבדיקה:
הבדיקה מתבצעת בדומה לבדיקה גיניקולוגית שגרתית, כאשר האישה שוכבת על שולחן הבדיקה. הרופא משתמש במכשיר הנקרא ספקלום על מנת לפתוח את הנרתיק ולהתבונן על צוואר הרחם במידה ויש רגישות עזה בכניסה לנרתיק רצוי לבקש מהרופא לפני הבדיקה ספקולום לנערות ובכך להקטין את אי הנוחות. בהמשך הוא מתבונן על צוואר הרחם באמצעות קולוסקופ. הרופא מחדיר חומצה אצטית לצוואר הרחם, על מנת להדגיש את כל האזורים החריגים, כדי שניתן יהיה לראות אותם בקלות באמצעות הקולוסקופ. בעת החלת החומצה, האישה עשויה לחוש תחושת צריבה או שריפה באזור, אך ללא כאב ברוב המקרים. במהלך הבדיקה, הרופא עשוי להסיר פיסת רקמה קטנה שאינה תקינה לשם ביופסיה מצוואר הרחם או הנרתיק, אך נטילת הדגימה אינה מעידה בהכרח על קיום תאים טרום סרטניים.  אם תוצאות הביופסיה מצביעות על מצב טרום סרטני או סרטן, מומלץ להתחיל בטיפול. מצב טרום סרטני עשוי להיות קל, בינוני או חמור. כמעט כל הנשים במצב זה יכולות לקבל את הטיפול בקליניקת הרופא, וניתן לבחור בין שני סוגים כלליים של טיפול.
לאחר הבדיקה:

  • אי נוחות, צריבה או התכווצויות מתרחשות בעת נטילת הביופסיה ולאחריה למשך 24-48 שעות

  • אם בוצעה ביופסיה, עלייך להימנע מקיום יחסי מין ומשימוש בטמפונים למשך שבוע מיום הבדיקה

  • פעילות ספורטיבית אסורה למשך יום אחד

  • דגימת הרקמה נשלחת למעבדה ונבדקת באמצעות מיקרוסקופ על ידי פתולוג.

  • חלק מהנשים זקוקות לביצוע ביופסיית צוואר הרחם הפנימי במהלך קולפוסקופיה. תהליך זה נקרא גרידה אנדוצרוויקאלית (ECC). נשים הרות אינן זקוקות לתהליך זה היות והוא עלול להפריע להריון. הגרידה עלולה לגרום לכאבי ווסת חמורים בסביבות 10 ימים, לכן אחרי הבדיקה ולפני מומלץ להשתמש במשכך כאבים. אם הרופא נוטל דגימת ביופסיה, הוא מחיל חומר כימי על האזור על מנת למנוע דימום.

סיבוכים אפשריים:

יש ליצור קשר עם הרופא בעת התרחשות כל אחת מתופעות הלוואי הבאות אחרי בדיקת קולפוסקופיה:

  • דימום נרתיקי כבד שנספג בתחבושת מחזור חודשי גדולה מידי שעה או שעתיים

  • דימום נרתיקי במשך למעלה משבוע

  • הפרשות בעלות ריח רע מהנרתיק, בעלות צבע ירוק- צהבהב ויש להבדילן מהפרשות חומות-שחורות שהן נורמאליות לימים הראשונים.

  • כאבים או התכווצויות אגן שאינם משתפרים עם משככי כאבים כגון איבופרופן 

  • חום גבוה מ-38 מעלות

טיפים של אחיות אנדו:

רופאות מומלצות לביצוע הבדיקה: ד"ר אלינה וילקין, ד"ר יפעת אוקסהורן, ד"ר רחל בכר


בדיקה ידנית של כירורג שד

בבדיקה ידנית של רופא שד בו הוא נוגע באזורים שונים בשד ובודק המצאות של גושים או מבנה חריג של החזה או הפטמה.

סיבות לביצוע הבדיקה:

  • מעקב שגרתי - יש צורך למעקב תכוף יותר באם יש היסטוריה משפחתית, הימצאות של גן BRCA וכד'

  • לנשים עם אנדו' המטופלות בגלולות משולבות ברצף רצוי להיות במעקב עקב העלייה הקלה של שכיחות סרטן השד בקרב מי שנוטלת גלולות עם אסטרוגן

  • הימצאות של גוש חשוד

הכנות לקראת הבדיקה:

  • רצוי לבצע בדיקה עצמית בסמוך לבדיקת הרופא, כדי ללמוד אילו ממצאים נחשבים על ידו כלא משמעותיים. במקרה של גוש שאינו מוגדר היטב, אפשר בהחלט להמתין כשבועיים-שלושה עד שנפגשים איתו. זאת משום שחלק מהגושים בדרך כלל ייעלם. אם הממצא נותר ללא שינוי, או אם ההמתנה כרוכה במתח, רצוי כמובן להיבדק בהקדם.

  • בעת המחזור יש אצל נשים רבות גודש בשד ותחושת מלאות. בבדיקה ידנית בתקופה זו רקמת השד עשויה להיות בעייתית יותר לבדיקה. רצוי לכן לקבוע תור לבדיקה בזמן נוח יותר, כ-10 ימים עד שבועיים מסיום המחזור. עם זאת, יש נשים אצלן אין קושי בבדיקה ידנית גם בזמן המחזור, ובכל מקרה אין כל מניעה רפואית להיבדק גם בזמן זה

  • גם בתקופות של הריון והנקה קשה יותר, בדרך כלל, לבצע בדיקה ידנית- אך עדיין ניתן לבצע בדיקת שד גם בהריון.

במקרה של ספק, ייעזר הרופא בבדיקות נוספות, בעיקר באולטרסאונד.

 

ציסטוסקופיה

ציסטוסקופיה אבחנתית היא בדיקה שמאפשרת הסתכלות לתוך צינורית השופכה ושלפוחית השתן, במטרה לאבחן מצבי מחלה והפרעות אחרות בערכת השתן והמין, ובכלל זה, גידולים (ממאירים ושפירים) דלקות חוזרות בדרכי השתן, צריבה במתן שתן וכן המטוריה (הופעת דם בשתן). הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת  ציסטוסקופ, שהוא מכשיר קשיח או גמיש שבתוכו טלסקופ, באמצעותו  ניתן לסקור את כיס השתן והשופכה ודרכו ניתן להעביר מכשירים וצנתרים שונים לצורך פעולות אבחון וטיפול כמו: לקיחת ביופסיות, כריתת גידולים, הוצאת אבנים, קרישי דם ועוד. כמו כן ניתן להעביר דרכו צנתרים שונים לצורך פעולות איבחון וטיפול בשופכנים ובכליות.
סיבות לביצוע הבדיקה:

  • חשד לגידול

  • מעקב לאחר כריתה וטיפול בגידול כיס השתן

  • שתן דמי

  • צריבה בזמן הטלת שתן

הכנות לקראת הבדיקה:

  • לפני הבדיקה הנבדקת מתבקשת לקרוא דף הסבר על הבדיקה ולחתום על הסכמה לביצוע הבדיקה

  • אין צורך בהכנה מיוחדת ואין צורך בצום

  • לפני הבדיקה יש לשתות כמות מרובה של מים ונוזלים, על מנת שאפשר יהיה במידת הצורך לקחת תרבית שתן לאבחון זיהומים תוך כדי הבדיקה

  • על פי רוב נדרשת בדיקת תרבית שתן לפני ביצוע הציסטוסקופיה

  • במידה והמטופלת חשה ברמות גבוהות של חרדה או כאב, ניתן לבצע את הבדיקה תחת טשטוש בהזרקה דרך הווריד/ בהרדמה אזורית (אפידורלית)/ בהרדמה מלאה.

מהלך הבדיקה:
הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הגב עם רגליים פשוקות. היא בדרך כלל תבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד, על ידי מריחת חומר מאלחש בשם לידוקאין בפתח הנרתיק. השפעת  פעולת החומר המאלחש היא מיידית, ולעיתים מונעת אי נוחות או כאב של המטופלת במהלך הפעולה, שנותרת בהכרה מלאה לאורך כל הפעולה. הבדיקה אורכת מספר דקות בלבד, הציסטוסקופ יוחדר דרך פתח השופכה, ודרכו, כלפי מעלה, לכיוון שלפוחית השתן. הרופא עוקב אחר התקדמות הציסטוסקופ בהסתכלות על גבי מסך או ישירות דרך המכשיר, תוך בחינה קפדנית של הדופן הפנימית של השופכה ושל שלפוחית השתן. תוך כדי הבדיקה, ימלא הרופא את שלפוחית השתן בתמיסה סטרילית במטרה למתוח את דפנות השלפוחית, כדי לאפשר התבוננות טובה יותר בכל אזורי הדופן. אם במהלך הבדיקה אבחן הרופא גידול או אבן בדרכי השתן שמפריעים לזרימת השתן, הוא יוכל במהלכה, בהתאם למצב, לנצל את הבדיקה לצורך הסרה של האבן או הגידול.

לאחר הבדיקה:

  • תופעות הלוואי העיקריות לאחר הבדיקה עלולות לכלול כאב, אי נוחות, צריבה, קושי ותכיפות בהטלת שתן ושתן דמי. תופעות אלה 

  • זמניות וברוב המקרים חולפות תוך כ- 48-24 שעות

  • חלק מהרופאים נותנים אנטיבוטיקה למנוע זיהומים ומומלץ לשתות כמויות גדולות של מים במשך כמה ימים אחרי הבדיקה לעודד מתן שתן והתרוקנות תדירה של השלפוחית.

  • ניתן לחזור במהירות לשגרה לאחר הבדיקה, ובכלל זה אכילה ושתייה רגילים לחלוטין. 

  • סיבוכים אפשריים המחייבים פניה לאורולוג:

  • נוכחות בלתי פוסקת של דם בשתן או צריבה שלא עוברת

  • אי מתן שתן במשך יותר מ-4-5 שעות בימים שלאחר הבדיקה

  • עליית חום מעל 38 מעלות

  • סיבוכים נוספים, אם כי נדירים, כוללים היצרות השופכה, שתצריך התערבות כירורגית בהרדמה לצורך הרחבה ותיקון, כמו כן עלולים להיווצר קרישי דם ולגרום חסימה של היכולת לתת שתן.

  • טיפים של אחיות אנדו:

  • לעיתים מבצעים את הבדיקה תוך כדי הניתוח-"שני ציפורים במכה"

  • רופא מומלץ לביצוע הבדיקה-ד"ר זהר דותן