הטיפול הקונבציונלי באנדו מתחלק לשלושה סוגים: טיפול תרופתי במשככי כאבים, טיפול הורמונלי וטיפול ניתוחי. המלצת הטיפול ע"י הרופא תעשה בהתאם לחומרת המחלה, רצונה של האישה להיכנס להיריון, מצבים רפואיים נלווים, העדפותיה של האישה וכד'.
הטיפול התרופתי
לאור הכאב הרב שאנו חוות, לעיתים באופן כרוני, נשים רבות מסתייעות במשככי כאבים, לעיתים לאורך זמן רב.
כאבים מתונים יותר ניתן להקל באמצעות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID's)-דוגמת אדוויל, נרוסין, וולטרן, וכד', או שילוב של איבופרופן (כמון נורופן ואדויל) עם פרסטמול (אקמול או דקסמול). השילוב נמצא במחקרים יעיל יותר בשיכוך כאב מכל אחד בנפרד. אופטלגין נוזלי גם הוא יעיל מאוד בהפגת הכאבים.
לתרופות אלה לרוב אין תופעות לוואי (למרות שאני חוויתי כמה תופעות לוואי מאופטלגין נוזלי, אבל אני רגישה ביותר), אך הן לא יעילות במיוחד לכאבים חזקים אשר פעמים רבות מאפיינים אנדו, והשימוש בהן לאורך זמן יכול לגרום נזקים לגוף.
לכאבים יותר חזקים יש כבר צורך במשככי כאבים במרשם דוגמת טרמדקס, אטופן, זלדיאר וכד'. אלה תרופות יותר חזקות, ופעמים רבות יותר גם גורמות לתופעות לוואי, אך הדבר משתנה בין אחת לשנייה.
בכאבים קשים במיוחד, יינתן מרשם לתרופות נרקוטיות, כגון פרקוסט ואוקסיקונטין. אלה תרופות ממכרות ביותר בשימוש בטווח ארוך ובעלות תופעות לוואי קשות יותר. חשוב להיות עם אצבע על הדופק במהלך לקיחתן ולנסות לקחת אותן לתקופות קצרות בלבד. אני באופן אישי העדפתי לא להתקרב אליהן לא משנה מה עוצמת הכאב, אך ברור לי שלעיתים זהו מוצא יחד בשביל נשים הסובלות מכאבים בלתי נסבלים.
אופציה נוספת להקלת הכאבים ושיפור תפקודים גופניים רבים לאורך זמן, אשר מורכבת יותר מבחינה בירוקורטית, היא השימוש בקנאביס רפואי. נשים מסוימות עם אנדו' זוכות לקבל רישיון, אך מדובר בהליך ארוך ולעיתים מורכב.
*אתר נהדר שאני אוהבת שמראה חוות דעת של פציינטים מכל העולם על תרופות שונות (הן לשיכוך כאב והן לטיפול הורמונלי) הוא Treato. ניתן לראות מה תופעות הלוואי שדווחו בשכיחות הכי גבוהה, לקרוא חוויות מפורטות ולראות סטטיסטיקות של בעד מול נגד. מומלץ בחום
הטיפול ההורמונלי
הטיפול ההורמונלי הוא הנפוץ ביותר שניתן לנשים במידה ואינן מתכננות להרות בקרוב. הוא נועד "לדכא" את האנדו באמצעות שליטה במצב ההורמונלי ובכך מניעת שגשוג תאי רירית הרחם והיווצרות נגעים וציסטות. פעמים רבות טיפולים שכאלו אכן מסייעים "להרדים" את המחלה, אך אין זה נדיר שנשים יחושו כאב ואף שגשוג של האנדו גם במהלך הטיפול ההורמונלי.כמו כן, פעמים רבות נשים רבות סובלות מתופעות הלוואי של טיפולים אלו. חשוב למצוא את הטיפול המדויק עבורך, ולהחליף אותו בהיוועצות עם רופא במידה ותופעות הלוואי בלתי נסבלות או שכאבי האנדו ממשיכים או מחמירים.
הטיפולים ההורמונליים מתחלקים לשלושה:
1) גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד (וכן התקן תוך רחמי הורמונלי על בסיס פרוגסטרון)
כיוון שאנדו' היא מחלה תלוית אסטורוגן, פעמים רבות קו הטיפול הראשון יהיה נטילת גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד, דוגמת ויזאבל (שהיא הגלולה הייעודית היחידה לאנדומטריוזיס) וסרזט. לנשים רבות זהו פיתרון מצוין, בעוד לאחרות הוא אינו מתאים. תופעות הלוואי האפשרויות של גלולות מסוג זה דומות לתופעות הלוואי של הגלולות המשולבות. עם גלולות סרזט יש נטייה לדימומים ממושכים, שיכולים לעיתים להיפתר באמצעות נטילת הגלולה בשעה קבועה ומדויקת מדי יום. יש לקחת את הגלולות ברצף, כך שלא יהיה מצב של וסת, שככל הנראה מחמירה את מצב האנדומטריוזיס מחודש לחודש.
כמו כן, בשנים האחרונות משמש ההתקן התוך רחמי 'מירנה' כאמצעי מועדף לטיפול בתופעות האופייניות לאנדומטריוזיס. התקן זה משחרר כמות קטנה של ההורמון ישירות לחלל הרחם. זהו טיפול שמומלץ גם לנשים עם אדנומיוזיס, כיוון שההורמונים משוחררים ישר לחלל הרחם. ההתקן מתאים גם לנשים לפני לידה. רופאים יטענו שתופעות הלוואי עמו מועטות עד לא קיימות, אך מעדויות רבות שקראתי, הוא גורם לתופעות לוואי כמו כל אמצעי הורמונלי אחר. הכנסת ההתקן מלווה לעיתים קרובות בקרב נשים עם אנדו' בכאב ובהתכווציות בתקופה לאחר ההכנסה.
2) גלולות משולבות למניעת הריון
הגלולה המשולבת למניעת הריון (שהיא הגלולה הנפוצה והידועה) מכילה אסטרוגן ופרוגסטוגן. אף שהגלולה אינה מתווית לטיפול באנדומטריוזיס ומכילה אסטרוגן, פעמים רבות היא משמת כאמצעי יעיל לשיכוך הסיפמטומים של האנדו. לגלולות יכולות תופעות לוואי שונות דוגמת כאבי ראש, בחילות, עלייה במשקל, ירידה בחשק המיני וכד'. חשוב שתמצאי את הגלולה הנכונה והמדויקת לך בעזרת הרופא המטפל. יש לקחת את הגלולות ברצף, כך שלא יהיה מצב של וסת, שככל הנראה מחמירה את מצב האנדומטריוזיס מחודש לחודש.
3) תרופות קו שני - אוריליסה, לוקרין, דקפפטיל, אוריליסה
GnRH Analogues (לוקרין, דקפפטיל) - ההורמון Gonadotropin-Releasing Hormone – GnRH הוא הורמון המופרש מבלוטת ההיפותלמוס במוח ומשפיע על בלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) וגורם לה להפריש הורמונים המשפיעים על מערכת הרבייה. תרופות מסוג זה פועלות על בלוטת ההיפותלמוס ומונעות ממנה הפעלה של המעגל ההורמונלי הזה וכך למעשה "מדכאות" את הפעילות ההורמונלית של השחלות ומפחיתות בצורה משמעותית את הפרשת האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף.
דיכוי הורמונלי זה פעמים רבות מסייע לתסמיני המחלה, אך הוא גם מעביר את האישה למצב "דמוי" גיל המעבר, על כל המשתמע מכך: יובש בנרתיק, גלי חום, שינויים במצב הרוח, פגיעה אפשרית בצפיפות העצם ועוד. בנוסף, דקפפטיל ולוקרין ניתנות בזריקה אחת ל-3 חודשים, כך שקשה לשלוט במינון או להפסיק את התרופה עקב חוסר התאמה.
GnRH antagonist (אוריליסה/אלגוליקס) - אוריליסה היא תרופת קו שני חדשה יותר המשווקת בארץ מ2020 ונכנסה ב2021 לסל הבריאות. בשונה מדקפפטיל ולוקרין היא ניתנת בטבליות לבליעה ובשתי אפשרויות מינון, ומתוך כך ככל הנראה עשויה לגרום לפחות תופעות לוואי.
עקב הפגיעה האפשרית בצפיפות העצם, בכל הטיפולים הנ"ל יש לרוב הגבלת זמן של כשנה-שנתיים. לעיתים יאפשרו לקחת את התרופה לזמן ארוך יותר, בתלות במצב צפיפות העצם ו/או נטילת טיפול מתאים לאיזון המצב.
יש לקחת בחשבון שלרוב יהיה דימום כשבוע-שבועיים לאחר זריקת הדקפפטיל/לוקרין.
הטיפול הניתוחי
הטיפול הניתוחי באנדו הוא באמצעות לפרוסקופיה, שהיא הליך ניתוחי שאינו מצריך פתיחת בטן. הלפרוסקופיה היא הן אבחנתית-נועדה לאבחן האם בכלל קיים אנדו (והדרך היחידה הבדוקה לאבחן באופן ודאי קיומו של אנדו) והן טיפולית-במהלך הניתוח צורבים או כורתים נגעים וציסטות, משחררים הידבקויות ולעיתים אף כורתים איברים הנגועים במחלה, בהתאם למצבה של האישה ורצונה להיכנס להיריון (דוגמת חלקים מהמעי, רחם, שחלות וחצוצרות).
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, ולאחריו יש תקופת החלמה של בין שבועיים לחודש.
הניתוח יכול פעמים רבות להקל באופן ניכר על מצבן של נשים עם אנדו', אך הוא לא עוזר בכך תמיד, בעיקר אם יש אנדומטריוזיס שטחי או שקיים גם אדנומיוזיס. כמו כן, גם לאחר הניתוח נגעי האנדומטריוזיס עלולים לחזור, לעיתים למרות טיפול הורמונלי שניתן במקביל. עם זאת, זהו אמצעי מומלץ שמסייע לנשים רבות (כולל בכניסה להיריון), גם אם לטווח קצר של שנה או מס' שנים. במצבים מסוימים הניתוח אינו אופציה אלא הכרח-אם יש ציסטות גדולות, נגעים שמשפיעים על תפקודם של איברים מסוימים וכד'.
באם הניתוח עשוי לערב שחלה, כדאי להתייעץ עם הרופא על הצורך בשימור פוריות.
מידע מפורט על ההכנות לניתוח, מהלך הניתוח וההחלמה ממנו נמצא כאן.